לרגל חג החנוכה בחרתי להאיר את ערך המסורת, וזאת משום שימים אלו של החג העלו בפני תהיות על מהי המסורת, ומה בין מסורת לבחירה.
עפ”י ויקיפדיה, מסורת הינה “ערכי התרבות המועברים מדור לדור, מנהגים, טקסים, דעות ואמונות שעוברים מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת. לרוב המסורת מהווה למעשה את הבסיס להגדרה של הקבוצה, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים.”
כלומר – הערכים, המנהגים, הטקסים, הדעות והאמונות מועברים מדור לדור – מאב לבן, מאם לבת ואמורים להמשיך ולהתקיים כפי שהתקיימו בעבר. מאוד ברור. אין מה לשאול שאלות או להמציא המצאות – כל המידע והידע מגיעים מן המוכן. מגיעים מן העבר – שנים על גבי שנים ללא שינוי.
נשאלת השאלה, מה עושה אדם המקבל מהוריו את אותם ערכים, מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, אך חש כי משהו מהם סותר את אמונותיו שלו. סותר את הערכים שהוא באופן אישי מאמין בהם. האם עליו לוותר לחלוטין על כל המסורת, או שיוכל לבחור ולברור לו מבין שלל הטקסים והמנהגים את אלו הנכונים עבורו. ומה למשל עם השפעות הסביבה? הטכנולוגיה המתפתחת, למשל, שינתה עם השנים את ייצור הסביבונים. אם בעבר היה זה “סביבון מעופרת יצוקה”, הרי שבימינו אנו, בכל שנה אנו פוגשים בחנויות סביבונים מתוחכמים יותר, צבעוניים ומאירים יותר, כאלה שקופצים, כאלה עם שלט.. אני בטוחה שאלו לא היו בימי קדם… האם נכון ומותר להכניסם כחלק מן המסורת המתחדשת, או שמא מהווה הדבר פגיעה במסורת? והיכן עובר הגבול?
עפ”י המסורת, למשל, חנוכייה כשרה הינה חנוכייה ששמונת קניה נמצאים בקו ישר, בגובה אחיד ובמרווחים זהים, ועל השמש להיות נבדל מכל האחרים. מה יעשה אדם יצירתי המעוניין לבנות חנוכייה שכל נר בה נמצא בגובה שונה? האם בכך עליו לוותר על כל ערכי המסורת?
כמו במקרים רבים אחרים, כנראה שהתשובה מצויה אצל כל אחד ואחת מאיתנו. יש מי שייבחר לקיים את המצוות, הטקסים והמנהגים בדיוק כפי שקיבל אותם מהוריו, בין אם הם נכונים עבורו ובין אם ממקום של כיבוד ההורים והמסורת. לעומתם, יהיו אלה שייבחרו להתאים את המנהגים למה שנכון עבורם להיום, לסט האמונות, הערכים והרצונות הפרטיים שלהם. לעניות דעתנו, אין זה מעיד על אי כיבודם את האחר, ההורים או המסורת. עפ”י דעתנו, הדבר מעיד אך ורק על כיבודם את רצונותיהם שלהם ובחירה בדרך הנכונה עבורם – לא רק לפי “הימים ההם” , אלא בעיקר עבור ” הזמן הזה”.
בברכת חג שמח ומלא אור,
יונית
