אלוהי הדברים הקלים


לעסק שלי, שאני כל כך אוהבת, בחרתי לקרוא הזדמנויות לצמיחה.
השם הזה נבחר בקפידה, מתוך אמונה עמוקה ואמיתית, כזו שחקוקה לי בגוף,
שבכל רגע בחיים יש לנו הזדמנות לצמיחה. גם ברגעים הקשים.

כן, אני את הצמיחה הכל כך משמעותית שלי ואת הדרך למציאת הייעוד התחלתי ממקום קשה.
ממקום של אובדן פתאומי ואכזרי ששמט מתחת לרגליי את הקרקע (עמוס בעלי הראשון נהרג
בתאונת עבודה בהיותי בת 25). הצמיחה שלי הייתה מהירה מאוד למישהי בגילי, ממש כמו אותה
קפיצה של צפרדע ששמים על מחבת רותחת וניצלת ממותה.

לא פעם, הפטירו לעברי לי אנשים:
"לך היה מזל! קרה לך אסון שחייב אותך לעשות שינוי משמעותי ולהתחיל לצמוח. לנו אין כזה מזל…".
(הם לא צחקו, הם באמת התכוונו לזה, ואני הבנתי גם למה הם התכוונו…)

לאחרונה שמתי לב שמרוב שהייתי עסוקה בהעברת האמונה שלי על כך שגם ממקומות קשים אפשר לצמוח,
ואפילו לצמוח מאוד, שכחתי לשים דגש על אמונות אחרות… קצת פחות מקדמות. 

אמונות, שאני שומעת אותן הרבה מאוד מסביבי. אמונות כדוגמאת: "אם הדרך לא קשה ומאתגרת,
אז הניצחון לא מתוק", "אם לא התאמצתי, אז מה זה היה שווה"? , או "אולי ההצלחה שלי היא לא
כזו משמעותית אם הדברים קרו לי בקלות?"

מצלצל מוכר…?!

בסוף השבוע האחרון הייתה לי חוויה נעימה ומתקנת, חוויה שהזכירה לי שגם במקומות קלים ובדרך
מהנה שאינה קשה במיוחד, אפשר לצמוח. גם בחיים וגם עם העסק. 

אבל רק אם אתה בוחר בזה כמובן!

אנשים רבים מעדיפים לדבוק (בין אם במודע ובין אם לא) בדרכים קשות, בדרכים בהן לפעמים אנחנו
מרגישים שאנחנו הולכים "עם הראש בקיר" ו"למה לעזאזל אני לא מצליח, אפילו שאני עובד כל כך קשה…"
ולפעמים זו ממש התפיסה שלנו את העולם ואת החיים שלנו – שהכל חייב להיות קשה, ושאם לא נתאמץ
ממש, אז מה שנשיג לא יהיה שווה ולא יעשה אותנו מאושרים.

ומה הבחירה שלך?

במה אתה בוחר - בדרך הקלה או בדרך הקשה

אני מכבדת כל אדם בבחירתנו,
ואם בחירה זו עובדת עבורך, מקדמת אותך ומביאה אותך מאושר ליעדייך, אני בעד.

אבל,
אם אתה בוחר אחרת,
אם אתה בוחר להאמין שיש גם דרכים קלות להשיג את מה שאתה רוצה,
ושכל הישג שלך באשר הוא, הוא הישג שווה,
אני רוצה לתת לך את הדרך לעשות זאת

הדבר החשוב מכל שצריך לזכור הוא ההבדל בין הגדרת המטרה אותה אני רוצה להשיג, לבין
הגדרת הדרך בה אני רוצה שהדברים ייקרו. לפעמים אנחנו מתעקשים על דרך מסוימת ופועלים ממש קשה
כדי להשיג בה תוצאות, ולא חושבים לרגע לעצור ולבחון – אולי קיימות דרכים אחרות, קלות ומהנות בהן אשיג
את אותה תוצאה ואולי אף טובה יותר? יותר מכך, לעיתים אנחנו אפילו חוסמים מדרכים אחרות להביא עבורנו
את התוצאה שאנו רוצים וממשיכים להיאבק מבלי לראות שבעצם הגענו לאן שרצינו.

אז, אם הבחירה שלך, היא לתת יותר מקום בחייך לאלוהי הדברים הקלים,
זה הזמן להפוך את זה הלכה למעשה !

איך עושים זאת?

1. מגדירים לעצמנו מהי התוצאה שאנו רוצים להשיג (ללא התייחסות לשאלה איך אני אשיג זאת)
2. רושמים לפחות 5-10 דרכים שונות בהן נראה לנו שנוכל להשיג את התוצאה הרצויה.
3. מבקשים את עזרת החברים (כן, חברים זו אחלה דרך להקל על החיים) ומעלים יחד 5-10 רעיונות נוספים.
4. בוחרים את הדרך שמרגישה הכי נכונה, הכי מדויקת, הכי קלה והכי אפקטיבית ויעילה ומתחילים לפעול.
5. נשארים כל הזמן עם היד על הדופק ושמים לב להבדל בין מאתגר ומהנה לבין קשה ובלתי נסבל

במידה וזיהית את השני,
זה הזמן לחזור לרשימה ולבדוק מחדש – אולי קיימת שם דרך אחרת שתהיה קלה, מהירה ובעיקר מהנה יותר. 

פעמים רבות אנשים מעדיפים להישאר על דרך אליה נכנסו, אפילו אם היא קשה,
רק כדי ש"מה שעשיתי לא יהיה לשווא". 

המלצתי לך היא לעזוב את ההתעסקות במה שכבר עשית, ולשאול את עצמך – מה עוד נשאר לעשות,
והאם הדרך שבה התחלתי נכונה לי גם לנקודת הזמן של היום.
אם התשובה שלילית,
אין שום סיבה להיאחז במה שכבר נעשה! זה רק יוריד לך את המוטיבציה להמשיך ולפעול. 

ושתי בקשות אישיות לסיום:
1. אנא קח את המאמר הזה כשעון מעורר לחייך.
לא! אין שום סיבה שיקרה לך אסון כדי שתבחר לעשות שינוי בחייך.
אם תבחר לצמוח ותפעל בכיוון – זה יקרה בין אם זו הייתה בחירה מרצון או מכאב עז. 

אם אתה מרגיש שחסרה לך המוטיבציה להתחיל לפעול בכיוון,
לקבלת מתנה – מנת מוטיבציה יומית – לחץ כאן

2. כמי שחיה את הדברים עליהם היא מדברת, אני מבקשת להיעזר בך להשגת תוצאה שחשובה לי בחיי,
ולשאול את עצתך:
מהן דרכים קלות (או מאתגרות ונעימות) שאתה יכול לחשוב עליהן עבורי שיעזרו לי להפיץ את בשורת
המוטיבציה היומית לכמה שיותר אנשים? חשוב לי להגיע עם מתנת המוטיבציה שלי לכמה שיותר אנשים
שזקוקים לזה בחייהם, ואשמח מאוד אם תוכל לתת לי רעיונות כאן בהמשך הדף. 
תודה!  🙂

שיהיה לך המשך יומנפלא ומלא מוטיבציה,
יונית

נ.ב: בהמשך לפוסט הקודם שלי שעסק בהוקרות, אני רוצה לנצל הזדמנות זאת ולהכיר תודה ל2 קולגות
שמבלי להיות מודעים לכך, העבירו אותי בסופ"ש אחרון את השיעור החשוב הזה על אלוהי החיים הקלים:
ליאורה כהן וארז בן שוהם. תודה לשניכם, אני מעריכה ומוקירה 🙂


תגובות

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא אלוהי הדברים הקלים

  1. מאת נחום שטראוס‏:

    יונית

    ישר כח כל הכבוד

    המשך הצלחה ושבוע ניפלא

    נחום

  2. מאת שיר-לי שני‏:

    באת לי בזמן! בדיוק עכשיו, במקום מאתגר מאד באחד המסעות המאתגרים של חיי, אני צריכה לעשות שינוי. הגעתי למקום שנח לי, אבל משהו השתנה בנוף, ואני חייבת לעשות שינוי. ובשינוי הזה, אני צריכה להסתפק במה שכבר השגתי, ובמקום לנוח קצת עם ההישגים, ולהמשיך באותה מתכונת נעימה, לוותר. לעצור.
    והמחשבה המנקרת – עבדתי כל כך קשה, הגעתי למקום שבו טוב לי, ועכשיו לעצור?!
    אז כן, מסתבר, עכשיו לעצור.

    • מאת יונית ורבר‏:

      שיר-לי יקרה.
      לפעמים אנשים חוששים לעצור מהפחד שלא יוכלו להניע מחדש.
      צריך לזכור שיש עצירות שמטרתן למידה, מילוי מצברים, חשיבה על המשך הדרך וכו'.
      אם זה מקום שטוב לך בו, אין סיבה שלא תצליחיל הניע אח"כ מחדש, ובנוסף, כפי שכתבת –
      עבדת להשיג את מה שרצית והצלחת ולכן אין סיבה שבפעם הבאה זה לא יצליח.
      תהני מהרגע ומהמנוחה שהמצב הזמין לך. גם זה לא מובן מאליו 🙂
      שיהיה בהצלחה ובהנאה.

      • מאת שיר-לי שני‏:

        יונית, יקירתי,

        את יודעת, יש דברים שכאשר הם נעצרים, הם לא חוזרים, כי הם שלב בדרך לינארית. כמו חלב אם 🙂
        אספר לך מה קרה, כשתהיה פה התפתחות משמעותית 🙂
        שבוע טוב!

        • מאת יונית ורבר‏:

          מסכימה איתך, אולם אל תשכחי שיש דברים טובים וחדשים שבאים במקום 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*