לפני כ 6 שנים העברתי את ההרצאות הראשונות שלי
שעסקו בסיפור הצמיחה מתוך הבור.
כבר מההרצאה הראשונה –
אנשים קראו לי “מעוררת השראה”
ולא הבנתי למה הם מתכוונים….

מה זה בכלל אומר “לעורר השראה”?
ומה הופך אדם או סיפור להיות כזה…?
ומי מחליט מי מעורר השראה ומי לא…?

זה נשמע לי טייטל גרנדיוזי כזה
ואני – הרי בסה”כ סיפרתי סיפור
בסה”כ סיפרתי את הסיפור שלי…

מאז, יש לי “רומן” ארוך עם המושג הזה – “מעוררת השראה”
כל פעם שמישהו קורא לי ככה
אני שואלת את עצמי – “למה הוא מתכוון?”
“מה הוא ראה או חווה שהביא אותו לקרוא לי ככה”…?
לפעמים אני אפילו שואלת את מי שאמר לי – למה הוא מתכוון…

אתמול, העברתי הרצאה בכנס של גיל פרץ
שנגעה קצת בסיפור האישי
וקצת בתהליכי אוטומציה ומינוף ידע באמצעות אמזון –
ושוב זה קרה…
המושג הגרנדיוזי הזה שוב פגש אותי מכל כיוון
ובעיקר הוא הפתיע – כי הרגשתי שלא הספקתי להעביר את כל מה שרציתי…
ושוב הלכתי הביתה עם סימן השאלה הזה –
מה גורם לאנשים השראה?
מה בהרצאה שלי הביא אותם להרגיש ככה…?
הרגשתי שאני מנסה לשים על זה את האצבע,
וזה חומק.

בלילה…
בזכות כמה הודעות מחממות לב שקיבלתי מאנשים שהשתתפו בהרצאה
נזכרתי בתובנה שכבר הגעתי אליה בעבר –
עבורי – לעורר השראה –
זה כשאדם עובר שינוי בעזרת מה שסיפרתי לו.
כשהוא יוצא מההרצאה ואומר לי:
הפכת לי את הבלתי אפשרי – לאפשרי בעיני ואפילו מהנה!
ואותי – זה המשוב שהכי הכי מרגש !

ולכן היה לי חשוב לכתוב את הפוסט הזה:
בתפיסה שלי – כ-ל אדם הוא מעורר השראה
כל סיפור חיים שיש לכל אחד ואחת מאיתנו – הוא מעורר השראה.
והשאלה היחידה שנשאלת היא
האם אותו אדם בוחר לשתף את הסיפור שלו עם אחרים
ולהעצים אותם באמצעות הסיפור שלו
או שהוא משאיר את סיפור חייו לעצמו.

לעורר השראה בעיני –
זה לחיות את החיים הכי טוב שאתה יכול
ולאפשר לאנשים אחרים ללמוד מהסיפור שלך
כדי שהם יוכלו לעשות את הצמיחה שהם בוחרים לעצמם.