מאז שאני זוכרת את עצמי
הוא היה נוכח בחיי.
לא פעם – אפילו מנהל אותי.
ה”לא חבל?! ”  הזה.
זה התחיל בילדות – כשהוא נכנס לי לצלחת.
“לא חבל על כל האוכל הזה שהשארת?!
יש ילדים רעבים באפריקה… ” –
וככה הורגלתי ‘לנקות את הצלחת’, גם אם הבטן כבר לא ממש הייתה רעבה.
זה המשיך בתיכון,
כשעל אף ששנאתי כימיה,
זה היה “לא חבל על השנה שכבר למדת את המקצוע הזה?!”
אז ניגשתי לבגרות הזו, אפילו ששנאתי כל רגע של למידת המקצוע.
אפילו כשסיימתי את לימודי התואר השני בניהול מערכות מידע מהטכניון,
והבנתי שהתחום הזה לא מתאים לי
ושאני רוצה לעבוד עם אנשים ולא עם מחשבים
(ולכן פניתי לעולם של תרפיה ואימון) –
ה”לא חבל?!” הזה פגש אותי מכל פינה.
מאנשים שהכי אוהבים אותי
ששאלו שוב ושוב אם לא חבל על כל מה שהשקעתי בטכניון,
ועל הידע וההזדמנויות שיש לי, והשכר הגבוה שאני עומדת לוותר עליו.
ולפני שבועיים, פגשתי אותו שוב.
זה היה כשהיינו במקום הכי קסום בעולם – בדיסני וורלד, פלורידה.
הייתי בטיול משפחתי, עם צחי והילדים
והיו לנו כרטיסים ל- 5 ימים מלאים בפארקים הכייפים האלה.
5 ימים שהיו אמורים להיות מבחינתי שיא של הטיול.
והנה – אחרי היום הראשון שהיה מ-פ-ו-צ-ץ באנשים בפארק
היינו מוטשים.
האמת? זה לא רק שהיינו עייפים מהיום הארוך –
הרגשנו שלא בא לנו לחזור לשם כדי לא לפגוש שוב את העומס הזה.
ולרגע העזנו ללחוש אחד לשני שאולי נעשה לעצמנו יום חופש – בלי פארקים.
רק בטן גב… רק לנוח.
ואז הוא הרים את ראשו !
אותו “לא חבל?!” כל כך מוכר .
שכבר הפנים את עצמו – ואף אחד כבר לא היה צריך להגיד לנו אותו – הוא דיבר מתוכנו.
“לא חבל?! – הרי יש לכם כרטיסים למקום הכי קסום בעולם”.
“לא חבל?! זה עולה מאות דולרים כל יום כזה”.
“לא חבל?! הרי טסתם כל כך הרבה שעות כדי להגיע לכאן”
“לא חבל?! עד שכבר הגעתם לכאן – הרי לא מגיעים לכאן כל יום…”
“לא חבל?! חיכית לזה כל כך הרבה זמן”
ועוד ועוד…
והאמת?
הוא היה מאוד משכנע.
והטיעונים שלו היו מאוד לוגיים ונכונים.
וכבר כמעט נתנו לו להוביל אותנו לבוקר נוסף של אטרף בפארק.
אבל אז עצרנו.
ונשמנו.
ונזכרנו לאן הוא שייך.
אותו “לא חבל?!” הזה.
שניהל אותנו חיים שלמים.
הוא שייך – לחיים הקודמים שלנו.
לחיים שבהם מה שניהל אותנו, הייתה תודעת חוסר.
לא תודעת שפע.
לא חיים של חופש כלכלי.
לחיים שבהם מי שניהל אותנו – היה העני שבפנים.
ולא המליונר שבתוכנו – זה שנמצא בתוך כל אחד ואחת מאיתנו!
כי בעולם של שפע וחופש כלכלי – אין “לא חבל”.
פשוט כי לא חבל על שום דבר.
יש מספיק מהכל לכולם.
גם לך.
ובעולם של שפע וחופש כלכלי –
אתה חופשי.
קשוב למה שנכון לך מבפנים.
לא מוגבל ע”י קולות חיצוניים.
ובעולם של שפע וחופש כלכלי
אתה יודע
שאין מה לרוץ, ואין מה להיות במתח.
שהכל נכון ומדויק כפי שהוא.
ומה שלא תספיק היום – יקרה מחר.
או שאולי אפילו לא יקרה – וגם זה ממש בסדר.
ובעולם של חופש כלכלי
יש לך זמן לעצור ולנוח.
ואתה לא מפספס שום דבר
כי מה יותר טוב מלהיות נוכח ברגע הזה.
בהוויה של אהבה, משפחה ושמחה.
בביחד.
והמליונר שבתוכך יודע – שהחופשה הזו –
היא לא דבר חד פעמי,
או מקרי –
היא חלק מאורח חיים שסיגלת לעצמך.
והחופשה הבאה מחכה כבר מעבר לפינה.
ולא – זה לא כי יש לך כסף.
אלא כי יש לך את התודעה הנכונה –
תודעה של שפע וחופש כלכלי.
תודעה של אותו מליונר שבפנים
שמאפשר לך להנות ולהיות חופשי
בכל סכום שיש לך בבנק.
יותר מזה –
הוא מאפשר לך לדעת
איך להיות בחופש
ובאותו זמן ממש שייכנס לך כסף לבנק
מכל ערוצי ההכנסות הפאסיביות שאתה מיישם בחיים שלך.
חופש כלכלי – זה איכות חיים.
זו דרך חיים.
זו דרך החיים שאני והמשפחה שלי בחרנו לעצמנו.
והיום – אני רוצה להזמין גם אותך לחיות אותה.
אם נמאס לך ש”לא חבל” מנהל אותך.
אם נמאס לך לעבוד קשה והרבה
ולא להספיק להנות מהחיים ומהמשפחה שלך – כמו שאתם באמת ראויים לזה.
אם נמאס לך להרגיש חנק, ולחיות במתח כלכלי
והחלטת שהגיע הזמן להיחשף וליישם בחיים שלך
את הקונספט המופלא הזה שנקרא חופש כלכלי –
אני רוצה להזמין אותך לצפות בסדרת הסרטונים שנמצאת בקישור כאן
ומלמדת מהי הדרך לחופש הכלכלי ואיך עוברים מחיים של הישרדות
לחיים של שפע, חופש כלכלי ושלווה
כמי שבחרה לחיות חיים של חופש כלכלי
על אף התחלת חיים של מצב כלכלי לא פשוט בכלל
חשוב לי לומר לך –
אפשר להגיע למקום המופלא הזה של חופש כלכלי
תוך שנים בודדות.
זה מה שאני והמשפחה שלי עשינו
וזה מה שיכול לקרות גם לך ולמשפחה שלך –
אם תבחרו בזה – ותפעלו כדי שזה יקרה.
אני כאן עבורכם –
להעניק לכם את הידע והניסיון שלי
כדי לקצר לכם את הדרך לשם.
הנה שוב הלינק להרשמה להדרכה שתקצר לכם את הדרך לחופש הכלכלי, לחיי שפע ושלווה.
בברכת שבוע נפלא
יונית
נ.ב: מוזמנים לשתף את הפוסט הזה לחברים שלכם – גם הם ראויים לחיים של חופש כלכלי!!
נ.נ.ב: באותו יום אכן עשינו הפסקה מהפארקים, וכל כך נהננו עם הילדים בבריכה.
למחרת – חזרנו לעוד כמה ימים של כייף והנאה.   🙂