לפני מספר שבועות יצא לי לראות פרק בתכנית כוכב נולד של המיונים לאירוויזיון.
אחת המתחרות שהגיעה,
שמה מונה מור – זמרת נפלאה.
היא זו שמדובבת את אלזה בגרסה העברית לסרט “לשבור את הקרח”.
העובדה הזו עוררה התרגשות בקרב הקהל והשופטים,
והייתה שמחה רבה כשהיא בחרה לשיר את “Let it go” – שיר הנושא של הסרט.

כשהגיע הרגע המכריע,
ועל אף העובדה שהיא שרה מקסים והביצוע שלה היה יפהפה,
היא לא עברה ולא התקבלה לתכנית.
יותר מזה – כל השופטים העניקו לה אור אדום.

כשסיימה לשיר,
אמר הזמר מוקי, אחד השופטים:
“מונה היא בחורה מקסימה ועם קול נהדר,
קטונתי מלשפוט כזה קול,
אני פשוט חושב,
שאם ארבעה אנשים יושבים כאן יחד ומקשיבים במלוא תשומת הלב
ולא קורה שום דבר אצלנו,
משהו לא עובד.
וזה לא קשור ליכולות הווקליות הטובות שלך או ליכולות שלך כמבצעת”.

המשפט ש-מונה אמרה לאחר שהבינה שלא עברה
תפס אותי חזק –
היא אמרה : “הייתי צריכה לבוא בתור מונה ולא בתור אלזה“.

המשפט הזה שלה העלה לי מחשבות
על כמה ש –
אנשים פוחדים להביא את האני האמיתי שלהם
ו”מתחבאים” לפעמים מאחורי דמות אחרת (שלהם או של אחרים),
וזה פשוט לא עובר….

ואיך זה קשור לחופש הכלכלי שלך?
בתכנית שלי, “לשחרר את המליונר שבפנים”
אני מדברת על הדרך לייצר הכנסות פאסיביות באמצעות מינוף האוצר האישי המניב ש-ל-ך.
זה אומר להביא את מי שאתה,
עם הידע שלך, חוויות החיים שלך, הניסיון שלך.
לא של אחרים!

זה נכון שהדרך המהירה ביותר לייצר הצלחה (כל הצלחה)
היא ללמוד ממי שכבר עשה אותה
וליישם את זה בחיים שלך,
(וזה בדיוק גם מה שאני עשיתי בשנים האחרונות – מה שיצר לי את ההצלחה המטאורית שלי).

אבל אני פוגשת אנשים שלוקחים את המשפט הזה,
ובמקום “ללמוד” ממי שיצר הצלחה
הם מעתיקים אותה – אחד לאחד,
ושוכחים ליצוק פנימה את האני האמיתי שלהם.

ואז – במקום להביא לעולם את ה”מונה” הנפלאה שהם –
הם מביאים את אלזה,
שאולי נראית נוצצת ומלכותית,
אבל בשורה התחתונה – אצלם זה פשוט לא עובר.
כי הם לא אלזה. הם מונה.
ומונה מדהימה בפני עצמה. אבל הם לא נותנים לה מקום…

והלא עובר הזה משפיע ישירות על חשבון הבנק שלהם.
זה פשוט לא קורה.
הכסף לא מגיע. ובטח שלא החופש הכלכלי.

וזה גורם להם לתיסכול רב,
כי הם לא מבינים איפה הם טעו – 
הרי הם הלכו בעקבות הצלחה שכבר הוכיחה את עצמה…

אם אתם מזדהים עם מה שתיארתי,
שאתם עושים בדיוק את מה שאמרו לכם שצריך לעשות בשביל לייצר הצלחה,
אבל היא לא קורית כמו שחשבתם:
יכול להיות שפשוט נפלתם ל”מלכודת האלזה” הזו – 
שלימדו אתכם היטב מה צריך לעשות,
אבל לא מספיק הדגישו לכם
לעשות את זה באותנטיות ולהביא את מי שאתם.

אני יודעת שלפעמים זה יכול להיות מפחיד להיות אותנטי
אבל בעיני לחלופה יש מחיר הרבה יותר כבד – 
אתם גם לא מביאים את ה”מונה” שאתם באמת,
במלוא עוצמתכם,
וגם – זה לא באמת יוכל לייצר לכם את התוצאות שאתם ראויים להן.

תסכימו להוציא את מי שא-ת-ם באמת!!
זה מה שיניב לכם את המיטב,
וזה מה שיעלה אתכם על הדרך האמיתית לחופש הכלכלי שלכם.

או כמו שנאמר – הכי טוב שתהיו עצמכם כי כל האחרים כבר תפוסים!

מוזמנים לכתוב לי מה בחרתם לקחת מהפוסט
וכמובן גם לשתף את החברים שלכם…

ואם חופש כלכלי מעניין אתכם,
ואתם רוצים ללמוד איך מתחילים למנף את העסק ולייצר הכנסות פאסיביות
בדרך לחופש הכלכלי שלכם –
אתם מוזמנים להצטרף אלינו כבר עכשיו לשבוע טעימות חופש כלכלי לעצמאים – בקישור כאן