רגע לפני שהשנה החדשה נכנסת,
אני בוחרת לשתף אתכם במעמקי המחשבות שלי בימים אלו:
השבוע שמעתי ראיון שערכו עם שמעון פרס.
הוא סיפר שתמיד חשב שבגיל 35 הוא ימות,
ומאחר ורצה להספיק כמה שיותר בחייו,
הוא דמיין, פעל והגשים במלוא העוצמה.
אותי פגש המוות מקרוב בגיל 25 ויומיים
כשהתאלמנתי בפתאומיות.
וגם לי, ההבנה העמוקה והכואבת
שהחיים קצרים ויכולים להסתיים בן רגע
גרמה ל”שריטה” דומה.
שריטה כואבת. מאוד כואבת. אבל מניעה.
מניעה לחיות, לחוות, להנות,
לדמיין ולהגשים.
כך למשל,
כבר מההתחלה דמיינתי לי זוגיות חדשה ונפלאה.
דמיינתי לי אמהות ומשפחה שמחה.
דמיינתי הגשמה והנאה.
דמיינתי את כל אלה, עוד הרבה לפני שהיה לי אותם…
והיום אני שמחה לומר – שהם כאן.
כי הדימיון שלנו – הוא כלי מדהים:
הוא עולה על כל מציאות,
ויותר מזה – הוא גם הזרע ליצירה שלה.
אם תחשבו על זה לרגע,
ככה זה גם אצלכם:
נניח שבא לכם עכשיו להיות על אי אקזוטי (ממש עכשיו, בזה הרגע)
מה תעשו?
– הרי זה לא מציאותי תוך רגע להגיע לשם…
אבל –
אם תעצמו עיניים, ותדמיינו שאתם שם,
תוך שניות תרגישו שזה קרה, שהגעתם,
שרוח נעימה מלטפת את פניכם,
שיש לכם ביד שייק קוקוס מפנק, ושאתם שומעים את קולות הגלים המתנפצים על החול.
ככה זה בדמיון – הוא עולה על כל מציאות.
גם בדברים הטובים והאקזוטיים,
וגם בפחדים ובכאב.
אם תחשבו על זה לרגע –
כמה פעמים יצא שפחדתם רק כי דמיינתם שמשהו רע יקרה
ובסוף גיליתם שהוא לא באמת קרה?
פחדתם – רק בגלל הדימיון – וללא קשר למציאות.
שהדימיון, גם בסיטואציה כזו, עולה על המציאות….
הדמיון – עולה על המציאות,
אבל בשום דימיון, בשום חלום, ואפילו לא בשום סיוט
לא העליתי על דעתי
את המציאות הקשה שהיכתה בנו השנה
כשחן, בנו הבכור של צחי, אישי היקר, שאמור היה לחגוג היום 21, בחר לסיים את חייו.
המציאות הזו, לא הייתה קיימת בשום פלנטת דימיון שלנו – לא קרובה ולא רחוקה.
אפילו לא בקצה התודעה,
ולא משנה כמה מתחנו אותה וחיפשנו…
בשבעה כל הזמן אמרתי:
שעוד לא נבראה פטריה גדולה דיה כדי שתוכל להכיל את גודל ההזייה של מה שקרה.
השנה לראשונה פגשתי בצורה כל כך קשה
שלפעמים – גם המציאות יודעת לעלות על כל דימיון….
ומהנקודה הזו, כל שנותר לנו – זו הבחירה
איזו מציאות אנחנו מוכנים לדמיין ובוחרים לברוא בהמשך למציאות שפגשה אותנו.
זו בחירה שצריך לעשות כל יום מחדש!

ובמיוחד היום, ערב ראש השנה,
ערב השנה החדשה –
יש לנו בחירה.
גם לך באופן אישי.
איזו שנה תהיה לך,
ואיזו מציאות לצקת לתוכה….
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אנחנו באופן אישי, בחרנו להתחיל את השנה
עם חיוך גדול (על אף העצב שנוכח)
ועם יציאתם של הספרים החדשים – ספרי ההומור “אבא הוא לא”
ואיתם – מהדורה מיוחדת ומדליקה של ספרי צביעה מיוחדים –
ספרי “אבא הוא לא” וספרי” אמא היא לא” – במהדורת צביעה מוגבלת.
המטרה שלי עם הספרים האלה – היא להכניס שמחה לכל בית ומשפחה,
להכניס זמן איכות של הורים עם ילדיהם,
זמן יצירה והנאה לילדים,
ובניית ביטחון עצמי והערכה עצמית מעצם העובדה שהם יוצרים ספר שהוא אישי ופרטי משלהם –
בדיוק בדיוק על פי הדימיון שלהם.
בימים אלו, לרגל השקת הספרים החדשים, ולרגל החגים –
ספרי “אבא הוא לא” וספרי “אמא היא לא” – בהטבות מיוחדות – החל מ 25% הנחה – אז אל תפספסו
אני רוצה לאחל לך באופן אישי,
שנה טובה ומתוקה,
שנה של בשורות טובות
והנאה מהדרך.
כל השאר – כבר יגיע עם זה.
עם הרבה אהבה
יונית