אחת ה”עובדות” עליהן גדלתי
הייתה שנסיעה בתחבורה ציבורית
זולה יותר מתחבורה פרטית
ושנסיעה במונית ספיישל, זה לעשירים בלבד.
וכך נהגתי לעשות, גם בארץ וגם בחו”ל
אם הייתי צריכה להגיע למקום כלשהו
ולא היה ברשותי רכב,
הייתי נוסעת בתחבורה הציבורית
ולא מעזה לחשוב על אופציית הספיישל.
כך היה עד לפני מספר שנים…
זה היה כשצחי ואני טסנו לכנס מקצועי באיטליה.
כשירדו מהמטוס,
לקחנו את הרכבת המהירה משדה התעופה לכיוון העיר,
משם עברנו לרכבת המקומית
ולסיום צעדנו כחצי שעה ברגל,
עם המזוודות והחום שהיה.
הגענו למלון אחרי קרוב לשעתיים עייפים ומזיעים
ובעיקר – בכלל לא חושבים שיש חלופה אחרת –
כי מרוב שהיה מושרש לנו עמוק בתודעה
שמונית ספיישל זה “לעשירים בלבד”
אפילו לא בדקנו את החלופה הזו.
הכנס בו היינו עסק במיינדסט של מליונר.
האולם בו התקיים הכנס היה 5 דק מהמלון שלנו.
כל בוקר, יצאנו מהמלון,
חצינו את הכביש ואת תחנת המוניות שהייתה ליד המלון והלכנו לאולם.
יום לפני שהסתיים הכנס
התחלנו לחשוב על החזרה לארץ,
ואמרנו אחד לשניה בבדיחות הדעת,
“אולי נבדוק כמה עולה מונית ספיישל לשדה?
רק בשביל הקטע…
ברור שזה יהיה יקר יותר, אבל אולי לא מאוד יקר?…”
וכך עשינו.
ניגשנו לאחד מנהגי המוניות ושאלנו כמה תעלה מונית ספיישל לשדה
וכמה זמן זה ייקח לנו.
התשובה שלו השאירה אותנו פעורי פה…
לא רק שזמן הנסיעה התקצר משעתיים ל 40 דק (שזה היה לנו הגיוני)
גם עלות הנסיעה ירדה ב 20 יורו מכמה ששילמנו על התחבורה הציבורית.
אתם קולטים?!?! …
היה יוצא לנו יותר זול להגיע למלון במונית ספיישל!
שלא לדבר על הקלאסה להגיע מהר, ריחניים ונעימים ולא ריחניים של הזעה… 🙂
באותו רגע שמענו פצפוץ של סדק שנוצר בתודעה שלנו
משהו בתקרת הזכוכית שהייתה מעל ראשנו נסדק.
האפשרות שיש מצב שמונית ספיישל תהיה זולה יותר
מאשר התחבורה הציבורית
אפילו לא חלפה לנו בראש.
היא הייתה כל כך לא אפשרית בעינינו לאור מה שגדלנו עליו
שעבורנו – זו הייתה “אמת” ו”עובדה”
והרי עם עובדות אי אפשר להתווכח…
ופתאום – גילינו את ההיפך הגמור!
הרגע הזה היה מאוד משמעותי עבורנו.
הבנו כמה שלפעמים אנחנו מונעים מעצמנו דברים
רק כי נדמה לנו שהם יקרים ומחוץ לטווח שלנו
עד כדי כך,
שאנחנו אפילו לא עוצרים לבדוק. לשאול.
מה כבר יכול לקרות?
שנגלה שזה אכן יקר?
ואולי נגלה בדיוק את ההיפך?
ממש כמו שקרה לנו עם המונית באיטליה.
מאז אנחנו מעזים לשאול, לברר
ואני יכולה לשתף אתכם שעוד לא היה מצב
שגילינו שמה שחשבנו שהוא יקר,
אכן היה יקר כמו בפנטזיה המעוותת שלנו עליו…
לפני כשבועיים הגענו לוגאס.
המלון שלנו היה על הסטריפ (רחוב המלונות הראשי והמפואר בוגאס)
וכך בדרך למלון נסענו ברחוב המרשים הזה.
אחד הדברים המדליקים בו זה הלימוזינות היוקרתיות והמרשימות שנוסעות בו.
אני זוכרת שחשבתי לעצמי
“איזה מגניבות הן, ואיזה כייף למי שנוסע בהן”.
ואז התגנבה לה גם המחשבה:
“מי שנוסע בלימוזינות הוא בטח מאוד עשיר…”
כמה ימים אחרי, תפסתי את עצמי, ואת המחשבה הזו
ונזכרתי באותה מונית מאיטליה..
אז החלטתי לבדוק.
האם באמת נסיעה בלימוזינה זה לעשירים בלבד?
ואולי – גם הפעם – אגלה –
שזה לא עניין של כסף, אלא של תודעה
לא עניין של כמה זה עולה,
אלא האם אתה מרשה לעצמך לחשוב שזה אפשרי עבורך, שאתה ראוי.
ואכן כך גיליתי…
עוד באותו הרגע הזמנתי לנו נסיעה מפנקת בלימוזינה… 🙂
וכך – בפעם הראשונה בחיינו,
ובפעם הראשונה בחיי הילדים
(שיהיו לי בריאים, נוסעים בלימוזינה בגיל 7 ו 9 …)
פינקנו את עצמנו בנסיעה חוויתית בלימוזינה מפנקת
ובעיקר הזכרנו לעצמנו שוב –
שחיים של חופש כלכלי, שפע ושלווה
לא מתחילים בארנק,
אלא בראש. בתודעה. בבחירה. ובהעזה.
מטרת הפוסט שלי היום, היא לעזור גם לכם
לייצר סדק בתודעה…
לשבור את תקרת הזכוכית שאולי קיימת גם מעל ראשכם
(ממש כמו שהיא הייתה מעל ראשי עד לפני כמה שנים),
תקרה שאומרת שחופש כלכלי, זה רק למי שנולד עם כפית של זהב בפה
ושזה משהו שאנשים כמוני וכמוך לא יגיעו אליו בחיים…
מטרת הפוסט הזה היא להזמין אתכם לנסיעה בלימוזינה של החיים שלכם (!)
ייתכן ועד היום גם אתם הייתם שבויים במחשבה
שחופש כלכלי זה לעשירים בלבד
ושאין מצב שתוכלו להגיע לחיים כאלה –
אז יש לי חדשות עבורכם…
ממש כמו בסיפור המונית והלימוזינה
חופש כלכלי, חיי שפע ושלווה
לא מתחילים בארנק, אלא בתודעה ובבחירה.
מוזמנים להצטרף אלינו לדרך חיים נפלאה – אתם ראויים לזה!
כל הפרטים בקישור כאן
נ.ב:
(חדי העין שבכם יוכלו לראות שיש 2 לימוזינות שונות בתמונות…
על השאלה למה נסענו פעמיים בלימוזינה
אספר לכם בפוסט נפרד)
