היא הגיעה אלי לפגישה כדי שנסתכל יחד על העסק שלה,
ואיך אפשר ע”י חשיבה רעננה ושונה
להגדיל את ההכנסות שלה מבלי להגדיל את כמות שעות העבודה שלה.

בפגישות פרטניות איתי
עולים לפעמים סיפורים על מערכות יחסים כאלה ואחרות.
אני אוהבת להקשיב לסיפורים האלה –
לא סתם הם עולים בפגישות שלנו…
הם שם כי הם מביאים איתם רמזים…

רמזים על התנהלות האדם במערכות היחסים שלו,
שהיא כמעט תמיד שיקוף שחוזר על עצמו גם במערכת היחסים שלו עם כסף.

היא סיפרה לי על אדם בחייה שמאתגר לה איתו.
הוא מתנהל באיטיות, בכבדות, אדם פסיבי משהו,
והיא – היא פלפלית, תקתקנית, כזו שמוציאה לפועל רעיונות מקסימים.
ואותה מערכת יחסים מכניסה לה כובד לחיים…

כשחזרנו לדבר על העסק שלה,
הסתכלנו יחד איך העסק מקדם את החלומות שלה,
ואיך הוא תומך בחיים שהיא רוצה לחיות –
הרי בשביל זה מקימים עסק –
בשביל שיתמוך בחלומות שלנו ובסגנון החיים שאנחנו רוצים לחיות
ולא בשביל שנצטרך “לעבוד בו”.

(לא פעם אני רואה אנשים ששכחו שזו ההיררכיה הנכונה –
קודם מגדירים את החיים שרוצים ורק אז נכנס העסק שמשרת את המטרה).

הבנתי את סל השירותים שיש לה בעסק היום,
כמובן שבלט לי שכולם יושבים על המשוואה זמן=כסף.
עד שבאחד הסיפורים היא סיפרה לי על הכנסה יפה שקיבלה לא מזמן
תמורת עבודה שהציעו לה.

פנו אליה בגלל השם הטוב שיש לה בשוק
אבל זו הייתה הצעה שקצת פחות התאימה לה מקצועית.
אז במקום לבצע את העבודה בעצמה,
היא העבירה אותה לקולגה שהיא סומכת עליה
ושילמה לה חלק מהסכום שקיבלה.

כך היא יצרה מצב של WIN WIN WIN לכולם –
ללקוח – שהיה מרוצה מהתוצאות,
לקולגה – ששמחה על העבודה שהגיעה אליה מבלי שהתאמצה עבורה
ולה – שנשאר לה סכום יפה
שלמעט שיחת הטלפון לקולגה לא השקיעה שעות עבודה בשבילו.

אחרי שסיימה לשתף אותי בשירותים שהיא מציעה,
אמרתי לה שאני שומעת שכולם יושבים על המשוואה זמן=כסף
ושהגיע הזמן שנתחיל לדבר על בניית ערוצי הכנסות פסיביות.

כשאמרתי את המילה פסיביות ראיתי שהיא התכווצה באי נוחות בכיסא.
“משהו לא נוח לי עם המושג הכנסה פסיבית…”, היא אמרה.
היה לי ברור שהנה קפצה לה כאן תמונת מראה
שהשתקפה ממערכת היחסים שלה עם אותו אדם פסיבי שמכביד עליה.

הבנתי שאני חייבת לעשות לזה מסגור מחדש
כדי לפרק את ההתנגדות הפנימית שיש בה.
התנגדות שאין בה כל הגיון,
למעט זה שאצלה המילה פסיבית מחוברת לחוויה רגשית של כבדות.
(הגיון ורגש אלה שתי מערכות נפרדות לחלוטין).

ידעתי, שכל עוד המושג “הכנסה פסיבית” יישב אצלה בלא מודע
מחובר לחוויה הרגשית הכבדה הזו
היא לא תוכל לייצר הכנסות כאלה,
שתכל’ס הן בדיוק ההיפך מכבדות – הן מייצרות חופש ושמחה בחיים.
אבל היא לא תדע ולא תחווה את זה
כל עוד יהיה לה לא נוח עם המושג…

שאלתי אותה איך היא הייתה קוראת להכנסה שנשארה לה
מאותה עבודה שקיבלה והעבירה הלאה לקולגה.
הרי נשאר לה שם סכום כסף שמקורו לא בשעות עבודה שלה,
אלא במוניטין שלה!!

היא חשבה על זה לרגע וענתה לי שזה “הפירות שהיא קוטפת“.
הסתכלתי עליה בחיוך ואמרתי לה:
“זה דימוי ממש מקסים. רק שתדעי שאני הולכת לכתוב על זה פוסט” :).

וככה, היא הסכימה ושמחה לדבר על הפירות שהיא רוצה ויכולה לקטוף,
כדי לייצר הכנסות שלא יושבות על זמן העבודה האישי שלה.

הסברתי לה שזה בדיוק הרעיון בהכנסות פסיביות –
שהמקור שלהן זה לא במשוואה זמן=כסף,
אלא כסף=מינוף האוצר האישי המניב שלך
ומוניטין זה לגמרי חלק מהאוצר הזה.

כשהלכה, חשבתי עוד על הבחירה היפה שלה לקרוא לזה הפירות שלי.
בשבועות האחרונים אנחנו כל כך נהנים מפירות עץ המנגו שבחצר שלנו.
זה עץ ששתלנו לפני שנים
ובזכות העובדה שיצרנו מנגנון השקייה אוטומטי,
כמעט ואין לנו התעסקות או תחזוקה של העץ,
רק הנאה מהפירות המתוקים שהוא מייצר עבורנו.

לא מכל עץ מנגו אפשר ליהנות ככה בצורה פסיבית,
זה תלוי האם בנו סביבו מנגנון שמאפשר את הפסיביות הזו.
ממש כמו בערוצי הכנסות מסוימים –
אותה תוצאה יכולה להתקבל מעבודה אקטיבית או בצורה פסיבית
והשאלה האם זה יהיה אקטיבי או פסיבי
תלויה קודם כל במוכנות שלנו להיפתח לעולם הפסיבי,
ואח”כ גם ביכולת שלנו להבין את העולם הזה ולממש אותו הלכה למעשה.

אם בא גם לכם שנסתכל יחד על העשייה העסקית שלכם
ונבין איפה ואיך אפשר לשלב מנגנונים
שיאפשרו גם לכם להנות מפירות העבודה שלכם
או במילים אחרות – להנות מהכנסות שלא יושבות על המשוואה זמן=כסף,
אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר בפרטי ולתאם פגישה.
שיהיה לכולנו סופ”ש מנגו 🙂