עם כל הערכתי לצוות המורים
שעושים הכל על מנת לשמור על השיגרה
במצב ההזוי שאנחנו נמצאים בו
(דבר שידוע כחשוב במצבי קושי ואתגר),
מרגיש לי שמשהו מפוספס כאן…

כמה באמת חשוב עוד תרגיל במקצוע כזה או אחר
ושייעשה עד היום בשעה זו וזו…?
לעומת פעילות חברתית מחברת בין החברים שהופרדו
או פעילות משמחת, מצחיקה, מעצימה
לתקופה נמוכה אנרגטית זו…?

(וזה עוד לפני ההתייחסות לטכנולוגיות המקוונות שקורסות).

אז היום, מעבר לניסיון לעמוד במטלות בית הספר,
בא לי לספר לכם על 3 פעילויות שהילדים חוו,
2 מהן לא ע”י ההורים שלהם, אלא ממקורות אחרים:

1. בקבוצה הנפלאה של קהילת אננס: גישה לעולם חדש
שהוקמה ומנוהלת נפלא ע”י סיון, רויטל ורונית,
הייתה הרצאה מקוונת לילדים ע”י רווה בן משה,
על הדרך לשכנע את ההורים.
היה קליל, מקסים, מלמד ומעורר רצון להמשיך וללמוד…

2. פעילות ווטסאפ שעשה עידו, המדריך בצופים של נועם,
פעילות קלילה, מצחיקה, מרגשת, מחברת.
דברים מגניבים כמו:
צלמו כמה שיותר דברים צהובים בבית בזמן נתון,
צלמו סלפי שלכם עם קרוב משפחה,
צלמו וידאו שלכם עושים עמידת ראש,
פענחו כתב סתרים ועוד.

אז נכון, זה לא לימד אותם שיעור בתנ”כ או במתמט’
אבל מבחינתי זה לגמרי היה בגדר חיזוק מערכת חיסונית רגשית, דבר סופר חשוב בימים אלה.

והפעילות השלישית שהחלטנו והתחלנו לעשות בבית
בהשראת משלוחי המנות של חג פורים:
משלוחי אנרגיות משמחות לאנשים בבתים אחרים,
אותן נוציא עם שליח בימים הקרובים.

מוזמנים לשתף אותנו ברעיונות לדברים משמחים
שאפשר להכניס למשלוחי אנרגיות שכאלה