לרגל המצב, מוזמנים לצפות ללא עלות בקורס שלנו "לחיות בעוצמה"

למה ריטה היא הזמרת הכי מצליחה ולוהטת במדינה

 

לפני מספר שבועות
צחי ואני התפנקנו בזוג כרטיסים למופע של ריטה.
רגע לפני שיצאנו מהבית,
“זרקה” לנו הבייביסיטרית את המשפט:
“אתם יודעים שרוב ההופעה שלה זה בפרסית, נכון?!”

הסתכלנו עליה בשוק (מה לנו ולפרסית?)
הסתכלנו אחד על השני במבט מוזר  (מה לנו ולפרסית?)
הזכרנו לעצמנו שבכל סיטואציה אנחנו יודעים למצוא את הטוב ולהנות
אבל “ליתר ביטחון” גם הבטחנו אחד לשני ש“מקסימום אם זה יהיה ממש גרוע – נחתוך מוקדם”.

דקות אחדות אחרי שההופעה התחילה,
הבנו שאיזה גרוע ואיזה משקפיים?!
זו הייתה אחת ההופעות הכי מ-ד-ה-י-מ-ו-ת שראיתי לאחרונה.
וכן – הרבה מהשירים היו בפרסית.
ולא – לא הבנתי אפילו מילה אחת בשפה הזו.

ובכל זאת גם בלי להבין מילה –
אי אפשר היה לפספס את העוצמה של הדיוה המדהימה הזאת!

במהלך כל המופע,
הרגשתי איך אני שבויה בקסמיה…
(ישבנו שורה שלישית באמצע אז בכלל זו הייתה חוויה).
הסתכלתי עליה ושאלתי את עצמי –
מה יש בה?!
מה יש בה שהופך אותה לכל כך לוהטת ומצליחה?
אני חושבת שלא אגזים אם אומר שהיא הזמרת מס’ אחת בארץ
שמחזיקה את עולם הזמר למשך תקופה מאוד ארוכה.
זמרים אחרים – עולים, יורדים, חוזרים, נעלמים ושוב מופיעים –
ממש כמו שקורה לרוב האנשים כשמדובר על המוטיבציה שלהם.
רכבת הרים של מוטיבציה.

לעומת זאת, המוטיבציה של ריטה…?
לשבת בהופעה שלה,
זה לראות את התשוקה והמוטיבציה מאירים מכל פינה.
האישה הזאת פשוט נהנית מכל רגע על הבמה.
(זוכרים שההגדרה שלי היא: מוטיבציה = הנעה + הנאה?!)
כשהמדהימה הזאת על הבמה
היא מלאת חיות, אהבה, מוטיבציה גבוהה ותשוקה.
ו”החיידק” הזה, חיידק התשוקה שלה – פשוט מדבק.

הרגשתי שאני בוהה בה, עם לסת קצת שמוטה
כמעט כמו שהילדים שלי נראים כשהם בוהים לפעמים בדייגו, בפרק ממש מרתק 🙂
הרגשתי שאני יושבת בשיעור – אחד השיעורים החשובים של חיי
שהנושא שלו היה –
ככה נראה בן אדם עם תשוקה בוערת.
ככה נראית הצלחה מבוססת מוטיבציה, תשוקה ושמחה.

והפינלה של השיעור הזה…?
וואו – הוא היה עוצמתי בטירוף!!!

מכירים את זה, שמישהו מחמיא לכם,
ואתם קצת מתכווצים?!
זה אמור להיות נעים…. אבל…
אתם נבוכים,
ולא כל כך ידעים מה לעשות עם עצמכם….

אז..
לפעמים אנחנו פשוט מבטלים את המחמאה:
“עזוב שטויות… זה שום דבר….” או
“אני? רזיתי? … מה פתאום… להיפך”
נשמע מוכר?

לפעמים אנחנו ישר מחזירים את המחמאה לאחר,
כדי שחס וחלילה היא לא תישאר אצלנו
(ממש כמו גחל לוהט שמחזיקים לרגע ביד):
“אני? זה לא אני… זה אתה!”,
“עשינו את זה ביחד… זה רק בזכותך…” 

וככה בועטים אותה הרחק מאיתנו.
את המחמאה.
את הדבר הכל כך מתדלק ומתגמל הזה.
במקום להתענג על הרגע….
במקום לנשום את המחמאה פנימה,
אל תוך הלב.
במקום להיות בשקט, להוקיר אותה ופשוט לספוג אותה אל תוך נימי גופנו.
להרגיש מדהימים ונפלאים ממש כמו שאנחנו
ושזה בסדר – ממש בסדר – להודות בזה.
ולהודות על זה.
ממש ככה.

וריטה?!
אחחח…. היא הייתה מדהימה.
עמדה שם בזרועות פתוחות
כשהקהל הריע בטירוף
ופשוט ספגה את הכל פנימה.
כמה שזה ממלא.
כמה שזה מדליק ומשמר מוטיבציה ותשוקה להמשיך להיות מלכת הדיוות
לעוד הרבה זמן…

לפני כשבועיים חזרנו מכנס מדהים בחו”ל,
ואחד הדברים שהם לימדו שם על הבמה –
היה בדיוק זה….
לפתוח את הזרועות לצדדים ולהפנים את כל האהבה שמרעיפים עליכם.. 

אז….
בפעם הבאה שמישהו מחמיא לכם,
או מפרגן לכם,
פשוט תעמדו שם.
תפתחו את הזרועות לצדדים
ותנו למילים החמות שלו
ללטף לכם בלב.
אולי לרגע זה יהיה מביך, או מוזר
(כי אנחנו לא רגילים לזה)
אבל מהר מאוד תחוו
את אחת החוויות היותר מעצימות, ממלאות ומחממות את הלב שקיימות. 

אוהבת אתכם המון!
יונית

נ.ב: אשמח לשמוע מה חשבתם על הפוסט ומה אתם בוחרים לקבל ממנו לחיים שלכם….
נ.נ.ב: שתפו את חבריכם בפייסבוק – גם להם מגיעה כל האהבה הזאת!

קבלו מתנה - דו"ח 7 תובנות הבסיס שיעלו אתכם על הדרך לחופש כלכלי
הפוסטים האחרונים שלנו:
קבלו מתנה - דו"ח 7 תובנות הבסיס שיעלו אתכם על הדרך לחופש כלכלי
דילוג לתוכן