7:00 בבוקר, צחי ואני בדרך לשגרירות סין
להוציא ויזה עסקית לקראת נסיעה לקידום ספר היזמות לילדים שיוצא שם.
על פניו נשמע תענוג.
רק ש…
זו פעם שניה שאנחנו עושים את הדרך הזו.
הפעם הראשונה הייתה אתמול.
טובים ושמחי לבב הגענו לשגרירות
רק כדי לגלות שלא ידענו שצריך להזמין תור מראש
ולעשות את זה אחרי שממלאים טפסים אונליין.
נ’ שלנו.. לא בדקנו עד הסוף. קורה. מתקנים.
יצאנו מהשגרירות, התיישבנו על ספסל לא רחוק
וניסינו להבין האם נוכל לטפל בזה כאן ועכשיו.
לא עוברת דקה ומופיע מולנו אדם זר.
“צריכים עזרה עם מילוי טופס הבקשה לויזה?
זה מאוד מסובך וזה בדיוק מה שאני עושה.
אני אחסוך לכם זמן וכסף ובלאגן.
רק תשלמו לי 400 שח..”
(לכל דרכון, כן? – ואנחנו ארבעה…)…
הסתכלנו עליו, המומים לרגע מהמהירות שבה הוא מזהה “בשר טרי”
של אנשים שכנראה, כמונו, לא עשו מספיק שיעורי בית
וישר התנפל על המציאה…
אין לי ספק שלא פעם זה גם מצליח לו.
אנחנו לעומת זאת,
החלטנו לחזור הביתה, לטפל בזה בנחת ולחזור למחרת.
כלומר היום….
ולמה אני מספרת לכם על זה?
כי אתמול בערב,
קראתי בקבוצת פייסבוק של נשים שעוסקת בענייני כספים
פוסט של מישהי צעירה
שמשתפת שהצליחה לחסוך כמה עשרות אלפי שקלים
ששוכבים לה בעו”ש
והיא מבקשת שיגידו לה מי תוכל להגיד לה מה לעשות עם הכסף שלה
כי היא לא יודעת, ואין לה זמן,
והיא לא טובה או לא רוצה לקרוא את האותיות הקטנות
עכשיו אני, הכי בעולם בעד להיעזר באנשי מקצוע.
לגמרי מאמינה במשפט שאומר ש:
קיצור הדרך להצלחה היא ללמוד ממי שכבר עשה אותה.
אבל – יש הבדל בין ללמוד ממישהו או להיעזר במישהו
לבין לשחרר כל אחריות ורק לסמוך על מישהו אחר
שיעשה את העבודה בשבילכם בלי שאתם מבינים מה קורה שם.
גם כשהולכים לאיש מקצוע, בטח ובטח בעולמות הכספים –
חייבים להבין מה רוצים שיקרה עם הכסף,
מה החלופות האפשרויות
ובעיקר בעיקר – מה נכון עבורכם כרגע.
ואם, כמו אותה בחורה צעירה,
עוברות לכם בראש מחשבות בסגנון:
“אבל אני לא מבינה בזה”, “אבל אני לא טוב בזה”, “זה גדול עלי”,
“לנהל כספים זה מסובך”, וכו’
אני רוצה להגיד לכם משהו מאוד מאוד חשוב
אז תקראו אותו בסבלנות ואפילו פעמיים:
המחשבות האלה – הן לא האמת!!
אלה מחשבות ואמונות שהשתרשו בתודעה שלכם מאז שהייתם צעירים.
אולי כי אמרו לכם את זה מפורשות,
אולי כי שמעתם את ההורים מדברים על זה שכסף זה דבר מסובך,
אולי ראיתם שהם נאבקים כלכלית
ואולי שמעתם סיפור על דוד רחוק או שכן שקיבלו החלטה כלכלית לא נכונה
וירדו מנכסיהם.
ובתור ילדים (קולטים?, הייתם ילדים!!) היו לכם כלי עיבוד מנטאלי של ילדים
כלומר לא היו לכם כלי הבנה להתמודד עם המצב או הסיטואציה,
ולא היה שם מבוגר שהבין שצריך ללמד אתכם אחרת….
וככה נתקעתם עם מחשבות בילדות
שתוקעות אתכם כלכלית בבגרות. עד היום.
מערכת היחסים שלכם עם כסף
(מה אתם חושבים עליו, מה מרגישים ואיך פועלים)
השתרשה בכם כל כך מזמן, שאין לכם מושג שזו לא האמת
אלא סיפורים שאולי כבר מזמן לא רלוונטיים אליכם…
כל אחד ואחת עם קצת סבלנות יכול ללמוד איך להתנהל נכון כלכלית
בין אם זה כשיש כמה עשרות אלפי שקלים בבנק
ובין אם זה כשיש מינוס.
בבקשה – אל תתנו למחשבות מקטינות מהילדות שלכם
(בין אם הן נאמרו שם בכוונה או שלא) –
לקבוע את ההווה והעתיד הכלכליים שלכם.
אתם לא הילדים שהייתם אז.
וגם לא ההורים שלכם, השכנים או הדוד הרחוק.
מה שהיה לא חייב להמשיך.
יש לכם זכות (!) לבחור לחיות הכי באושר ובעושר שבא לכם
ולא רק את הזכות אלא גם את היכולת!
כל מה שנשאר זה קצת לחדד את החשיבה והמיומנות
להבין מה נשאר שם מהילדות
שתוקע אתכם כלכלית עד היום
ולבחור לחשוב ולהתנהל אחרת.
בתמונה – איזה כיף שהבוקר לא היה פקקים
והגענו מספיק מוקדם לאיזור השגרירות
שגם אספיק לכתוב את הפוסט הזה.
