שאלתי אותם כמה כסף לדעתם יש להם בקופות החסכון של הכסף הקטן –

כן, יש להם קופות לכל המטבעות הקטנים שהם אספו עם השנים

וקיבלו מסבים וסבתות בתור “הכסף שלא ממש משתמשים בו”.

כך התחיל לו אחה”צ שלם של מיון וספירת מטבעות

והם גילו להפתעתם שיש להם יחד למעלה מ 600 (!) שח במטבעות קטנים.

מטבעות, שכל עוד הם שכבו ככה – הם לא השתמשו בהם

כי “זה פאדיחה לתת לקופאית שקית מלאה מטבעות”, הם אמרו.

“אוקי, אז בואו נחשוב יחד איך תוכלו להפוך את זה לכסף שמיש“, אמרתי.

“אנחנו יכולים לקנות בקופות האוטומטיות”, הם הציעו

אבל יחסית מהר פסלו את הרעיון כי אנשים “יתעצבנו עליהם”

שהם מעכבים את התור…

צחי הציע להם ללכת לבנק להחליף, כי בבנק מחוייבים לקבל את המטבעות

אבל הוסיף ואמר שיקחו בחשבון שזה יעלה להם.

“כמה זה יעלה”, שאלו?

וצחי ענה שלדעתו עלות של פעולת קופה, שזה כ 6.80 ש”ח.

הילדים התחילו לדון האם הם מוכנים לשלם את הסכום הזה

ובלבד שתחסך מהם ה”פאדיחה” של להגיע לסופר עם המטבעות.

אבל אז, במחקר קצר שעשיתי בגוגל

מצאתי כתבה שאומרת שברגע שמדובר על מעל 100 מטבעות

הבנק גובה 24% (!), ובמקרה שלהם זה ייצא כ 150 ש”ח.

פה הם כבר לא הסכימו לשלם את הסכום הזה,

והיו מוכנים להסתכן ב”פאדיחה”

אח”כ הם אמרו שבעבר כבר ניסו לבדוק בסופר אם יסכימו להחליף להם,

והם נענו בשלילה.

ולכן נראה להם שאף אחד לא יחליף להם את המטבעות,

בטח לא כל כך הרבה מהם…

הצעתי להם לבדוק את הנחת היסוד הלא מקדמת הזאת,

להרים טלפונים לכמה מקומות ולברר.

כבר זה בפני עצמו היה אימון מעולה עבורם –

אם יש לכם ילדים בגילאי ההתבגרות עכשיו,

אתם בטח יודעים שלדבר בטלפון זו מיומנות שאין להם…

אבל זה כבר ענין לפוסט אחר…

הקיצר, מאיה התקשרה לכמה סופרים, ואכן נענתה בשלילה.

אז הם נזכרו שבמאפיה שבשכונה החליפו להם בעבר סכום קטן של מטבעות.

“בטח הם לא יסכימו להחליף כזה סכום גדול”, אמרו.

ושוב – עודדתי אותם לשים בצד את הנחת היסוד הלא מקדמת

ופשוט להרים טלפון למאפיה.

וכך הם עשו.

להפתעתם אמרו להם:

“בטח, נשמח לכסף קטן. כל סכום שתביאו נחליף לכם”.

המומים מהתשובה הם מלמלו “טוב, אין להם מושג כמה מטבעות יש לנו”…

אבל הם הסכימו לקחת את כל הכסף הממוין ולבדוק את הנושא.

כאן חשוב לציין שההנחיה שהם קיבלו מאיתנו הייתה:

תעשו למוכרת במאפייה את החיים כמה שיותר קלים.

אז הם ארזו את המטבעות בשקיות נפרדות שבכל אחת מטבע מסוג יחיד,

ובכל שקית בדיוק 20 ש”ח.

הצענו להם לבוא למאפיה עם סבלנות

ושאם יהיה תור של אנשים – לחכות שיתרוקן.

להודות למוכרת שעוזרת להם, לזרום עם כמה שהיא תסכים לקבל,

ו… לחייך

כך הם יצאו לדרך.

כעבור זמן, הם חזרו מחוייכים.

“המוכרת אמרה לנו שבמקום שניתן לה כל פעם שקית,

שניתן לה את כל הסכום והיא תספור ותראה מה היא יכולה לעשות.

היא הלכה איתו למאחורה של המאפיה וחזרה עם שטרות וחלק מהמטבעות”.

כך, מתוך ה 630 ש”ח שהם לקחו איתם במטבעות קטנים,

היא החליפה להם 450 ש”ח.

אז היא נעצרה כי לא היה לה יותר מקום בכלי למטבעות הקטנים,

אבל עודדה אותם לבוא בשבוע הבא להחליף את השאר כי

“אתם מצילים אותנו!”, היא אמרה, “בדיוק נגמר לנו כל העודף”.

ברגע הזה, לא ויתרתי על הזדמנות הפז ללמידה שנולדה כאן,

“מה למדתם מהסיטואציה?” שאלתי אותם.

ואלה המסקנות שלהם מהיום:

1. לא להניח הנחות. בטח לא כאלה שלא מקדמות.

2. תמיד כדאי לשאול ולבדוק כי אתה לא יודע מה אנשים צריכים ורוצים.

3. שחנויות מסוימות ישמחו לקבל מטבעות קטנים שיהיה לעודף.

4. שכדאי כל תקופה להמיר מטבעות קטנים לכסף גדול.

5. ככה הופכים מתכות לא שימושיות לכסף שנוכל עכשיו להוסיף להשקעה שלנו.

6. אם אתה נחמד לאנשים הם יהיו נחמדים אליך בחזרה.

7. כסף זה כיף.

וגם…

8. שלא כיף להרים 200 מטבעות שנפלו מהשקית על הרצפה

בסיום, הייתה למידה נוספת, אולי אחת החשובות…

שאלתי אותם אם הם וידאו שהכסף שחזר אליהם

זה באמת הסכום הנכון.

כאן נפלה להם לרגע הלסת.

מרוב שהם היו מאושרים ומופתעים מזה שהיא הסכימה להחליף את הכל,

הם לא עצרו לחשוב על ספירת הכסף.

זה בסדר כמובן, הם ילדים, ולא חשבנו שהנערה במאפיה חלילה תרמה,

ועדיין זו הייתה הזדמנות מעולה לעוד למידה חשובה –

תמיד סופרים במקום כסף מזומן שמחליף ידיים.

בין אם זה את העודף שאתם מקבלים מהקופאי,

בין אם זה כשאתם משלמים למישהו על מוצר שקניתם, וכו’…

ראינו במבט שלהם שהם הבינו,

ושלהבא הם לא ישכחו לפעול ככה.

ילדים לומדים הכי טוב על כסף דרך חוויה והתנסות,

ובמיוחד כזו שמתאימה לגילם ולמה שהם יכולים לעבד רגשית ומנטאלית.

זה בדיוק סגנון ההתנסויות החוויתיות שהכנסתי

לספר הקומיקס וסדרת האנימציה שלי

“יזמות לילדים סקרנים – עושים כסף בכיף“,

ואם בא לכם להעניק לילדים שלכם מתנה לחיים

אתם מוזמנים למנף את הקיץ הקרב ולחוות איתם את התוכן הזה.

כל האירוע הזה היום, היה תרגול מקסים ליכולות יזמיות –

לניהול שיחה על כסף,

למחשבה על מהי הדרך המיטבית להשיג ממי שמולי את התוצאה שאני רוצה,

לניהול שיחה בטלפון עם אדם שלא מכירים,

לספירה של כסף,

להבנה שהבנק הוא יישות כלכלית ורוצה להרוויח על הפעולות שהוא עושה,

ועוד ועוד…

ב”עבודה” של אחה”צ אחד, הם הרוויחו למעלה מ 600 ש”ח.

את הסכום הזה, הם כבר ביקשו שנצרף להשקעה שלהם

כי כרגע – הם לא זקוקים לו במיידית

והם כבר יודעים, שכסף כששמים אותו במקום הנכון,

יודע לחזור עם עוד כמה חברים שלו כריבית

אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר

בתמונות: הלפני והאחרי של חלק מהכסף.