הבוקר צחי ואני הלכו לסרט.
היינו שם אנחנו ו- שלל פנסיונרים 
חשבתי לעצמי על המושג הזה – “פנסיה”.
כמה היום הוא כל כך שונה ממה שהוא היה פעם.
פעם – יצאת לפנסיה כשהגוף והנשמה כבר היו עייפים,
ובעיקר רצית לנוח, ו/או – להנות מהחיים סופסוף.
זה היה המיינדסט של האנשים –
אני אעבוד קשה כל החיים כדי שבפנסיה אני אוכל לנוח ולהנות מהחיים.
התפיסה הזו בעיני היום היא כל כך מיושנת….
קודם כל – כי תוחלת החיים עלתה,
והאנשים מגיעים לגיל פרישה כשהם מלאי אנרגיות.
אבל הרבה מעבר לזה – כי משהו בנו, האנשים, השתנה.
היום, אנחנו רוצים להגשים את עצמנו, להנות מהחיים ולהרוויח.
ולעשות את כל אלה – לא רק בפנסיה, אלא כבר בכאן ובעכשיו.
ללכת לעבודה רק כדי להתפרנס – כבר לא מספיק לנו.
היום, אנחנו לא מוכנים לחכות לגיל פרישה
כדי לצאת ולראות עולם.
אנחנו רוצים לעשות את זה בהווה – לטוס כל שנה ולחיות כמו שבא לנו.
ללכת לסרטים בקולנוע באמצע היום – ולא רק בפנסיה,
אלא סתם ככה באמצע השבוע – פשוט – כי אפשר, וכי אנחנו ראויים.
או במילים אחרות –
אנחנו בעד שילוב הפנסיה ומה שהיא מאפשרת לנו כבר בהווה –
במקום לחכות עם כלל שנות הפנסיה לסוף ימי חיינו,
לממש אותה בביסים קטנים, שפזורים לאורך כל החיים.
בעיני זה גאוני 🙂
והרי זה כל כך הגיוני!
החיים האלה, נכון שהם יכולים להיות ארוכים, ושאפשר להגיע לפנסיה,
אבל באותה מידה, יכול להיות גם שיסתיימו קודם.
(מי יודע?)
יותר מזה,
החיים שלנו היום, הם כבר לא חיי ההישרדות של הדורות הקודמים
ואין סיבה שנסתפק במציאות שבה: “אני אבלה כשאצא לפנסיה”.
והנה בשורה ממש משמחת:
מה שיפה בעידן החדש שלנו,
זה שיש לנו כל כך הרבה הזדמנויות – שלדור שלפנינו לא היה.
הטכנולוגיה, הגלובליזציה (וכל מילה מפוצצת אחרת שתרצו להוסיף)
מייצרות לנו מציאות גמישה ויצירתית,
שבה כל אדם יכול לייצר לעצמו ערוצי הכנסה מגוונים,
ואפילו כאלה שלא יושבים על הזמן האישי שלו
(ערוצי הכנסה פאסיביים),
מה שמפנה אותו, אפילו ככה סתם באמצע היום,
ללכת לראות סרט בקולנוע
ואפילו לשנו”צ 🙂
ואתם – מה דעתכם על הפנסיה בעידן החדש?
איך אתם רואים את המושג הזה?
