מכירים את זה שמלא אנשים רוצים (ובצדק) שיהיה להם יותר כסף?
יש מי שיקרא לזה להיות יותר עשיר,
יש מי שידבר על לחיות בחופש כלכלי
(ודרך אגב, זה ממש לא בהכרח אותו הדבר, אבל זה כבר לפוסט אחר),
מה שבטוח זה שכמעט אף אחד לא מדבר
על הפחדים בדרך לשם…

כן, כן, זה יישמע אולי מוזר ברגע הראשון
אבל זה מפחיד להתעשר.

מפחיד גם להעז לרצות לחיות בחופש כלכלי.
רק שאף אחד לא אומר את זה בקול רם.

אז אנשים נתקעים עם הפחדים האלה שלהם,
עם הרגשה שאולי זה לא לגיטימי לפחד מזה
(אוי אוי אוי, היא רוצה להתעשר…)
וכך, בלית ברירה (או לפחות זו החוויה),
ולרוב אפילו בצורה לא מודעת,
הם מנוהלים על ידי הפחדים האלה
ולא מצליחים להתקדם כלכלית – לא משנה מה הם מנסים או עושים.

כך למשל, מניסיון של עשור בתחום הזה
אני יכולה לשתף אתכם שפגשתי:
אנשים שפוחדים שפתאום הם לא יכירו את עצמם,
שהכסף יהפוך אותם לעצלנים,
שאנשים יתרחקו מהם, או שייקשרו אליהם רק בגלל הכסף,
שזו תהיה בגידה בהורים שלהם ובכל הערכים שגדלו עליהם
(יש מושבניקים או קיבוצניקים בקהל?..זה נפוץ מאוד שם).
אנשים פוחדים שלא תהיה להם סיבה לקום בבוקר,
שיהיה להם משעמם.
אנשים פוחדים שהילדים שלהם יהיו כפויי טובה, שלא ידעו להעריך כסף.
ועוד לא נכנסנו לכל סוגיית ה- איך אני אנהל את הכסף,
הפחד שירצו לקחת לי, שיצפו שאשלם על אחרים, שהכסף ייעלם…

והרשימה עוד א-ר-ו-כ-ה…
לא סתם אנשים נתקעים עם הרצונות שלהם בדרך –
אלה באמת פחדים אמיתיים ומפחידים.

ולפעמים נדמה שאם זה ככה,
אז כבר עדיף להישאר עם המוכר (והפחות כסף),
כי עם הפחדים האלה אנחנו כאילו כבר רגילים להתמודד…

וככה אנשים מגלים לא רק שהם לא מתקדמים כלכלית
אלא גם הולכים אחורה.

וחבל כל כך.

אתמול בערב התכנסה קבוצה של אנשים אמיצים לסדנא חוויתית ואחרת,
אנשים שבחרו להביא לשולחן את הרצונות שלהם בדרך לחיים של חופש כלכלי,
הסכימו להסתכל לפחדים שלהם בלבן שבעין,
הסכימו לגלות פחדים נסתרים שאפילו לא היו מודעים אליהם
ולנשום…
אחח כמה חשוב לנשום כשעובדים עם פחדים.

ופתאום – בתוך התהליך הכמעט קסום שהיה שם, משהו השתנה.

פתאום אפשר היה לדבר עם הפחדים האלה, לתת להם שם אחר,
להסתכל עליהם, לשוחח איתם ואפילו – לחמול עליהם.
ומתוך הרוך והניקיון שהיה שם – להעניק מתנות – לעצמם ולאחרים.
זה היה מרגש ממש.

אני מודה על הזכות הגדולה להיות שם איתם ועבורם
ונרגשת על דברים שהם אומרים וכותבים לי אחרי,
כמו למשל המילים האלה שנשלחו אלי היום:
“קיבלתי פלטפורמה להעז בה..
קיבלתי רעיונות יישומיים וגם חשק לעשות אותם
וממש הצלחתי לחדד את הרצון שלי של מה אני רוצה לעשות עכשיו.
הרגשתי שזה היה ממש מנטורינג אישי,
קיבלתי מקום לקבל ולתת. להיות אני כמו שאני.
חיבוק חום ואהבה שגרמו לי להרים את הראש, להסתכל מעבר לקיר, להזדקף.
המשימות שקיבלתי גרמו לי ליצירתיות, לשעשוע במחשבות.
במקום לחשוב השרדותי,
פתאום לחשוב איזה כיף להמציא דברים חדשים,
לפצח רעיונות וערכים לדרך, לעשייה, לנתינה.
קיבלתי רעיונות למשפטי נשימה חדשים וגם נשמתתתתתי…”

עד היום הסדנאות האלה היו חצי בשושו,
פתוחים רק לחברי הקהילה שלנו (קהילת המליונר).
בקרוב אתחיל לפתוח אירועים כאלה גם לקהל הרחב.

אם מעניין אתכם להשתתף בסדנא חוויתית ואינטימית כזו
ולבוא להתיר כמה פלונטרים רגשיים שמעכבים אתכם
בדרך להגשמת הרצונות שלכם בכלל
וספציפית רצונות ליצירת מצב כלכלי מיטבי יותר ואפילו חופש כלכלי,
מוזמנים לשלוח לי הודעה למייל – [email protected]
ואיידע אתכם כשאקבע את התאריכים.
#להיפתח_לעולם_חדש