שבוע יצא לי לשוחח עם מרצה, ד”ר באקדמיה.
כשהגענו לשלב ה”מה את עושה”, “מה אתה עושה”
הסברתי לו שאני עוזרת לאנשים להרחיב את התודעה
ולייצר סגנון חיים שנקרא חופש כלכלי.
הוא שאל מה זה אומר חופש כלכלי,
והסברתי לו את מה שאני בדר”כ מסבירה בשיחה קצרה:
שמדובר על שני מימדים, האחד פנימי והאחד חיצוני.
שבחיצוני זה מצב שבו יש לי מספיק ערוצי הכנסות פסיביות
כלומר כאלה שלא יושבות על הזמן האישי שלי
שמאפשרות לי לחיות את סגנון החיים שאני בוחרת לחיות
מבלי שאצטרך כל הזמן להיות עסוקה בלהביא כסף הביתה.
והפנימי משמעו מערכת יחסים חיובית ומקדמת
עם כסף, שפע, עושר, עשירים וכו’…
הסברתי לו גם שמצב חשבון הבנק שלנו
הוא שיקוף של מערכת היחסים הפנימית שלנו עם כסף
ולכן כשרוצים ליצור חופש כלכלי,
צריך להתחיל קודם כל עם התהליך הפנימי.
לשני החלקים האחרונים של ההסבר שלי הוא פחות התחבר,
וישר שאל – איזה דוגמאות יש לי לערוצי הכנסות פסיביות,
וספציפית איזה ערוצי הכנסות פאסיביות יש לי למשל?
בשלב הזה כבר ידעתי שהשיחה לא תגיע רחוק…
אני יודעת מניסיון של שנים
שמי שלא מוכן לשמוע ולהבין שהשינוי הפנימי של מערכת היחסים
הוא ה*פרקטיקה* ליצירת חופש כלכלי,
לא באמת יוכל לשמוע ולהפנים את ההזדמנויות שאספר לו עליהן
ליצירת ערוצי הכנסות פסיביות.
החלטתי בכל זאת לענות לו בנימוס.
עניתי לו שצורת ההכנסה הפסיבית המוכרת ביותר
היא כשיש לך נכס, למשל דירה כלשהי ואתה משכיר אותה.
אז הוא ענה לי ש”טוב, זה לא חכמה אם יש לך נכס…”
“איזה עוד דוגמאות יש?”, הוא שאל.
“יש למשל”, עניתי לו, “את כל העולם של אריזת ידע,
כמו קורסים דיגיטליים, אודיו, איבוקים וכו'”…
“אבל כאלה יש המון ברשת על כל נושא שרק תרצי,
אף אחד היום לא מוכן לשים כסף על משהו שהוא לא חינמי”… הוא אמר.
“וחוץ מזה, אתה צריך להיות ממש ממש מומחה במשהו
כדי להכין מוצר כזה”.
הסברתי לו שזו מחשבה מגבילה, ושיתפתי אותו במודל שרשראות הידע.
אבל גם לרעיון הזה הוא לא ממש התחבר.
ראיתי שהוא בשלו..
בשלב הזה ראיתי את מה שצפיתי שיקרה וידעתי שאין בו פתיחות לענין.
שכל רעיון שאספר לו עליו, הוא יפסול,
ושחבל על האנרגיות של ההתלהבות שלי
לספר לאנשים על החיים הכייפיים האלה שאפשריים לגמרי גם להם.
אם יש משהו חשוב שלמדתי אפרופו ניהול אנרגיה מיטבי עבורי
זה שמי שלא פתוח להקשיב באמת,
אין טעם לספר לו.
זה אפילו לא ייכנס מאוזן אחת וייצא מהשניה,
זה פשוט יישאר כמילים מרחפות באויר.
וחבל על האנרגיה שלי.
עדיף שאשמור אותה למי שבאמת מעונין להקשיב ואפילו לעשות שינוי.
כמה דקות אח”כ השיחה בינינו הסתיימה.
חשבתי לעצמי כמה חבל שהוא הוציא כל כך הרבה אנרגיה
על לשכנע אותי שאין דבר כזה חופש כלכלי,
במקום לזהות שעומדת מולו בת אדם שחיה כבר כמעט עשור חיים כאלה..
#להיפתח_לעולם_חדש
