היא הייתה עושה את זה כי היא הייתה כל כך HANDS ON

על המספרים הכלכליים שלנו, מחשבת כל שקל ושקל

כדי לשמור על הראש מעל המים הכלכליים.

אני ממש זוכרת את הפנים שלה נופלות כל פעם מחדש

כשהיא הבינה מה המשמעות של המספר שפורסם…

כילדה לא באמת הבנתי את המשמעות הכלכלית של המספר הזה,

אבל הבנתי שזה משהו שגרם לה להרבה קושי.

אולי בגלל זה נזכרתי בזה היום,

בגלל הקושי שהרגשתי דרך אנשים

שתיארו שנלחצו מהסיפור של דירוג האשראי.

מה שאני לקחתי מאותה סצנה בילדות עם אמא שלי הלביאה,

ובכלל מהמצב הכלכלי הצפוף שגדלתי בו,

זה שאני לא רוצה לחיות ככה כל החיים.

הרבה שנים לא ידעתי איך אפשר אחרת והתנהלתי ממש כמוה,

כי זה מה שהכרתי מהבית – לחשב כל שקל ושקל,

אבל לא היה לי כיף לחיות ככה, הרגשתי כל הזמן במתח.

אפילו בלי קשר לשאלה כמה כסף היה לי.

זו הייתה הסיבה שכשנחשפנו למושג חופש כלכלי,

והבנתי שיש דרך חיים אחרת, ממש התאהבתי ברעיון הזה

והחלטתי שאפילו שאין לי בינתיים מושג איך מייצרים חיים כאלה,

אני בוחרת בהם, ועושה מה שצריך כדי לייצר לנו חיים כאלה.

וזה מה שהיה.

וזה מה שבא לי לכתוב פה היום –

מניסיון אני יודעת שלפעמים זה מעלה פחדים וחששות,

שאולי אנחנו נוטשים את ההורים שלנו, או אפילו בוגדים בהם…

אבל זה ממש לא ככה.

אם המושג חופש כלכלי מסקרן אותך,

אפילו אם עוד אין לך מושג מה זה באמת אומר או איך ליצור חיים כאלה,

אני מזמינה אותך לקראת השנה החדשה

לקרוא את הספר שלנו “החופש הכלכלי שלך”

אנחנו מסבירים על זה שם צעד אחר צעד.